מה לגבי העבודה עם פלד ואורטגה? סאדייל? כהן@מושון?

​

"את פלד ואורטגה הכרתי דרך ה-P.R. Troopers, והיה קונקשן מהיר. גדי (המפיק) הזמין אותי להקליט איתם. הם היו צמד טייט- מה שדיג׳יי מחפש. לעבוד איתם הביא אותי לרמה שונה: שום דבר לא חייב להישאר כמו שהוא. הסט יכול להפוך מהופעה למסיבה. הבנתי שבמקום סקרצ'ים אפשר לעשות כפולים או להחליף 4 ביטים בשיר והכל מתואם עם האמסיז, הבנתי שזו הדרך. לייב סט זה מה שדיג'יי צריך לעשות. זה היה שילוב, אני ופלד מכינים את הסט, ואורטגה - מה שתביא לו הוא בפלואו, מתמודד עם כל מה שנותנים לו. היום אני ממצה את זה בהופעות עם כהן@מושון. כהן@מושון וכל ההיפ הופ הגיע למעמד שאפשר בהופעה לקרוץ לקהל שמכיר דברים ממקומות אחרים. גם הוואי ובידור מלא בניואנסים מלאי נוסטלגיה.

​

סאדייל, מבחינתי, הם ייצוג של ראש היפ הופ אמיתי. מה שמדהים הוא שהם חיים את מה שהם אומרים. לא מדברים שטויות, כמה שהם נשמעים הארדקור - זה אמיתי. שניהם באו ממקומות קשים והביאו את עצמם למקום טוב מבחינת קריירה ומשפחה. כשהופעתי איתם זה היה WORD IS BOND, מה שאתה אומר זה מה שאתה חי. אנשים אומרים שהם לא נחמדים, אגרסיביים, ואני אומר להם "זו המוזיקה". זה מצחיק אותי.

החיבור עם כהן@מושון נעשה בתכנון ראשוני שרציתי להקליט אלבום שאני מפיק אותו וכל פעם קופץ ראפר לכל שיר. אז עשיתי שיר עם כהן, אחר כך שיר עם מושון (שמסתבר גם שבמשך כל השנים היינו שכנים), ואז הבנתי - אני רוצה גם שיר עם כהן@מושון. משם זה המשיך"

​

באמת יש עניין שכל הסצינה המקומית מקובצת באיזור מאוד ספציפי. השאלה היא אם לוקחים ברצינות את מי שמחוץ לתל אביב

​

"תראה את נצ׳י שבעיניי הוא ה-MC. למרות שרוב מה שפרסם יותר רך ופונה למיינסטרים, יש לך שם גם הארדקור ראפ, עם הפקות של שקל לדוגמה שלא מתפשרות בשום דבר. הוא גם מאוד צנוע, ובניגוד לראפרים אחרים, הוא תמיד נותן הרגשה של מאוד ת׳כלס. הוא כל הזמן משדר ״אני פה - עוד אחד מכם״. אני תמיד האמנתי בו, הוא אפילו הופיע במיקסטייפ הראשון שלי ושרף שם את השיר"