חתול בצמרת - Thundercat מגיע להופעה בישראל
בין שלל האמנים המגיעים ארצה, ת'אנדרקט הוא אולי היחיד שנמצא כעת בשיא יצירתו - כזה המסמן עוד שיא שיישבר בעתיד. איתמר רוז על האמן הוירטואוז שמגיע להרעיד את הבארבי
נכתב ע״י איתמר רוז
2017
השבוע, יחד עם כניסתו של האביב לארצנו הקטנה, ינחת בארץ החתול האהוב עליי בעולם כרגע, הלוא הוא Thundercat - מוזיקאי\מפיק\וירטואוז באס מחונן, מעין בן כלאיים של מנגה יפנית, חתולי סקוטיש פולד, מרווין גיי, וכמויות וויד שלא מביישות את סוויסה. השילוב הביזארי הזה רוקם בטבעיות מפתיעה את אחד המוזיקאים המעניינים ביותר שפועלים היום.
לפני כל התארים שניתן לחלק לת'אנדרקאט, וכאמור יש לא מעט כאלה, המאפיין הבולט ביותר שניתן לזקוף לזכותו הוא נגינת הבאס המהפנטת שלו, שהפכה לסממן היכר ותו איכות בעולם המוזיקה העכשווי. הבאס הדומיננטי שלו קובע ומכתיב את צלילי הג'אז, הפ'אנק, והאלקטרוניקה המתלווים אליו, ומעניק להם נפח ייחודי הנותן לסאונד תחושה "תלת ממדית", כאילו מדובר בכישוף. חתימת הסאונד הזאת מורגשת בכל שיר שעשה\התארח\הפיק אי פעם, ומיד ניתן לזהותה ולהתמסר לה.
על סאונד ייחודי זה, מניח ת'אנדרקאט בשלווה שירה מלטפת מלאת נשמה שמרחפת בין מערבולת הצלילים והטקסטורות שנשמעים מהרמקולים, המוסיפה עוד גוון על חגיגת הצבעים שפורצת מהמוזיקה, כשבמילותיו הוא מציג לנו את דמותו המיוחדת ואולי אף המוזרה. בשיר אחד ת'אנדרקאט מספר במטפורה על פרידה שעבר מבת זוג והרגשות הנלווים לה, ובשיר אחר מספר בהומור על כמיהתו לאורח חיים של חתול.
ת'אנדרקאט חתום בלייבל המוצלח Brainfeeder, תחת חסותו של מפיק האלקטרוניקה הנהדר Flying Lotus. שיתוף הפעולה בין השניים החל עוד מאלבומיו הראשונים של פליינג לוטוס בתחילת העשור, בהם ת'אנדרקאט השתתף כנגן באס ו-ווקליסט. השניים המשיכו לעבוד ביחד כאשר השיא הגיע באלבומו האחרון של ת'אנדרקאט, Drunk, כשלוטוס שימש כמפיק הראשי בו. השילוב בין השניים מתבקש ומוצלח מאוד, וכל אחד דוחף את כישרונותיו לכדי תערובת של ג'אז-פ'אנק-סול-פסיכדליה-אלקטרוניקה, מבלי שזה יישמע מאולץ או מוגזם.
לצד עבודות הסולו שלו, חלק לא פחות חשוב בקריירה של ת'אנדרקאט בא לידי ביטוי כנגן וכמפיק לאמנים אחרים. בין היתר עבד עם אריקה באדו, צ'יילדיש גמבינו, קמסי וושינגטון, מאק מילר, והרשימה עוד ארוכה. שיתוף הפעולה החשוב ביותר של ת'אנדרקאט היה כמובן עם קנדריק לאמאר באלבומו המופתי To Pimp A Butterfly. ת'אנדרקאט שימש באלבום כנגן הבאס העיקרי, ובנוסף לכך עזר בהפקה של שני שירים ('Wesley's Theory' ו- 'Hood Politics'). נוכחותו של ת'אנדר מורגשת לכל אורכו ותורמת הרבה למעמד העל זמני שהאלבום קיבל.
על הבאתו של ת'אנדרקאט לארץ חתומים נרנג'ה, ואיני יכול שלא להעניק מילים חמות לחבר'ה האלה שממשיכים להביא אמנים רלוונטיים לארצנו הקטנה. רק בשנה האחרונה זכינו לראות את ראפר האינדי פרדי גיבס, הרכב הג'אז BADBADNOTGOOD, וענקית הפופ-פסיכדליה טיים אימפלה, כשעכשיו מגיע תורו של חתול הרעם. בנוסף לאלה, עוד צפויה לנו בקיץ הופעה היסטורית של אולי הלהקה החשובה והטובה ביותר הפועלת כיום - רדיוהד. מדובר לטעמי בהישג עצום לחברת ההפקות הקטנה יחסית הזו, ואני מקווה שהם ימשיכו בעבודתם נאמנה.
מן הכתוב ניתן להבין שכרגע ת'אנדר נמצא בשיא הקריירה שלו, הן כדמות מאחורי הקלעים והן כמוזיקאי עצמאי עם אג'נדה אישית. עם זאת, אני מאמין שהשיא האמיתי עוד נמצא לפניו. אלבומיו הקודמים של ת'אנדר מתאפיינים באוסף של רעיונות מבריקים וצלילים מלטפים, אך גם מאופיינים במידה מסוימת של בלאגן כשכל אלו נזרקים בחופשיות אל המאזינים. Drunk הוא הדוגמא המובהקת ביותר לכך, כשלצד רגעים מהפנטים ישנם רגעים קצרים בהם האלבום מתחיל ללכת לאיבוד. ברגע שת'אנדר יצליח לשלב בחוכמה את היצירתיות והמוזיקליות המתפרצות ממנו, יחד עם קונספט מסוים שיוביל ויכתיב את האלבום, נקבל ממנו את מלוא הפוטנציאל.
כך או כך, נפלה בידינו הזדמנות פז לתפוס את אחד השמות העולים בתקופה נהדרת שלו, במועדון הופעות קטן המאפשר אינטימיות הכרחית בין הקהל לאמן, ואין לי ספק שברי המזל שזכו לקנות כרטיסים להופעה יקבלו רגעים מוזיקליים בלתי נשכחים. לשמוע שיר כמו 'Them Changes' מבוצע בלייב על ידי דמותו של ת'אנדר, היא הסיבה שבגללה צריך ללכת להופעות חיות.
Thundercat - Show You The Way
